אני מנסה לכתוב. יש איש אחד חסון ומלא שמביט בי מהחלון. אני
מביט בו לרגעים, תוהה מה הוא רוצה. מלי עושה סדר בארון שבמטבח.
גילתה איזה 19 סבונים (היא מכריזה) כשחשבנו שצריך לקנות עוד.
"סתם זורקים כסף." היא ממלמלת כשהיא מוצאת פירות וירקות דחוסים
במקרר שהיו מספיקים לשבוע, אם מישהו היה מואיל בטובו לאכול
אותם. אני מביט בבבואה שלי בטלוויזיה ומבסוט. בשיער קצר כשאני
מגולח אני ממש חתיך. לאכול אותי! אני מדליק נובלס, הסיגריה של
האסירים, ומתפלא שוב בפעם האלף מאתיים חמישים ושתיים כמה עשן
היא מוציאה. אבל החלון פתוח, והאיש ההוא נעלם. רק לא לפזר אפר
סביבי, זה מחרפן אותה. זה סוף הקיץ, לפחות אמור להיות. חום
ורוחות, ואני רק במכנס קצר (אם לא סופרים את גופי החסון).
הקלטתי לעצמי ברגע של קריז קסטה של שירים מתוך דיסקים והם
מתנגנים ברקע. רוק עברי, לא מתלהם. כמו גלים בלילה סוער.
הסיגריות האלה כבדות. הייתי צריך לקנות לייט. אני מגרד את קו
הביצים, וצד הקלטת נגמרת. אני הופך. משינה ב"חכי לך בשדות".
אני הייתי בשדות, אני הייתי. איך לא הצלחתי להעריך את הכפר
אז... כל-כך הרבה אפשרויות שהתפספסו. טעויות שעשיתי לגביי
ואחרים שעשו לי. בסוף נשארתי קטן כמו מטבע. אבל מטבע קשה.
עכשיו האיש בחלון רוצה שאשים לב אליו. השמש מסנוורת אותי, אני
לא רואה את המקלדת. איזה כיף זה להתקלח כשהאישה שלך נכנסת
פתאום לשאול משהו? לפעמים אתה מוצא את עצמך כשהיא יוצאת עם
תורן, ואומר מה, אני ילד קטן? משהו מהילדות תמיד נסחב. איזה
רוחות. לו הייתי עכשיו בים... המכשפה ממערות הסלע נמצאת עכשיו
בסלון, אני שומע את השיעולים שלה. היא למעלה משישים וארבעים
שנה עישנה כמו קטר. לך תגיד לבנאדם שזמן להפסיק... כמו אצל
מהמר. פילטר הסיגריה בצבע נמר. אני מדליק אותה. סיגריה יקרה.
סיגריה שנואה. אלה יחסי אהבה שנאה. כשאני קונה סיגריות אני
מרגיש שאני קונה חרא. אבל ככה לבדי, ברגע משוחרר עם הסיגריה,
זה נראה משתלם. האיש בחלון הלך, אבל השאיר תחתונים צעקניים
תלויים בתחתית הסורגים. זו הצעה מינית? אני עומד באמצע קהל
אנשים בהופעה תחת שמיים, ובחורה צעירה מנצלת את הצפיפות,
מעבירה אצבעות כשהיא נדחקת על הזין שלי, ונעלמת. זה יפה להטריד
אותי ככה מינית? לא. היא הייתה צריכה לאנוס אותי! זה היה עושה
טוב לשנינו... "מה זה ממש חתיך, לאכול אותי?" אומרת מלי. "מה,
אתה פיצה?" ועוגת שוקולד קצפת דובדבן לוקחת ממני סיגריה, ("למה
נובלס כזה?") מרפרפת על השורות ונראית מוטרדת. אני חושד שהיא
רוצה בחברתי. זה זמן שלי, אני חושב כשהיא איפהשהו בבית, מי
יודע מה עושה. תני לי להתבטא. האיש בחלון מכניס יד לתחתונים
וממשש אותם. אני זוקר אצבע משולשת, הוא נעלם. עוד סיגריה.
וואלה, אני באמת חתיך כשאני דואג לעצמי. מן רוברט דה-נירו כזה,
אבל צעיר. התחפשתי פעם למאפיונר. טירן אמר "קופי אל פאצ'ינו."
הוא התכוון ל-דה-נירו. לא יודע למה מתבלבלים ביניהם... היה
אחד, הביא לי את חברה שלו, אמר תיגע כמה היא רכה. והיא מחייכת
ומושיטה לי יד. אני נוגע בין כף היד למרפק, ממשש, צובט, בודק
ת'מרקם... ומאשר. היא מחייכת. הרכה רכה הזו גרמה לי לנקע ברגל
כמה שנים קודם. בעיטה בתחת והשתטחתי על הרצפה... קטיושה לפלחי
הישבן.