מהו בעצם אושר? זאת האהבה הכי גדולה שאתה יכול לבקש, האם זהו
הבן אדם המושלם שאתה מחפש?
האם אתה מחפש את האושר ומוצא אותו, האם אתה יוצר אותו או שהוא
בכלל בא לבד?
וכשהאושר הזה מגיע, אתה יודע שזהו האושר והוא טוב יותר מהכל.
כל אחר ואושרו שלו, האם אתה יכול להצביע על האושר שלך, להעביר
אותו לדברים מוחשיים, אולי לספור אותו? איך אתה בכלל מגדיר את
האושר שלך?
אני יכולה לתאר בוודאות שאני מצאתי את האושר שלי, או יותר נכון
האושר התגלה בפני, ואני אישת לא יכולה לספור אותו או להעביר
אותו לדבר המוחשי הזה. אין בפי אפילו לתאר אותו.
מהי בעצם אהבה? האושר האמיתי שרק חלמת עליו? אולי זהו הבן אדם
המושלם שכה רצית?
נכון אומרים, אם תחפש את האהבה בחיים לא תמצא אותה, אך ברגע
שלא תהיה מוכן היא תדפוק אותך חזק.
ואני יכולה להכנס עמוק. ומדוע לא תמצא את האהבה? אתה הרי מחפש
את השלמות הטהורה, והיכן היא נמצאת? הקיימת היא בכלל? והתשובה
היא לא, לכן כמה שלא תחפש בחיים לא תמצא אותה. וכאשר אתה לא
מוכן היא מופיעה, היא אינה השלמות אך מספיק קרוב אליה. ברגע
שאתה מתאהב היא נראית מושלמת עם כל פגמיה.
האם אתה יכול להשוואת את האהבה לאושר? האם האושר שלך הוא
לאהוב, או האהבה בשבילך היא האושר הטהור?
האם אתה שונא? נניח שכן. אתה שונא את האהבה הכי גדולה ונכזבת
שלך? אתה שונא אדם, בד'כ יש שלושה סוגים של שנאה:
אתה שונא את האהבה הכי גדולה שלך.
אתה שונא את האדם שפגע בך כל כך עמוק שהוא שווה את השנאה שלך.
או שאתה פשוט מתוסכל.
האם קיים אדם בעולם ששווה את השנאה שלך?
תקנו אותי אם אני טועה אבל האם העולם מונחה על ידי אהבה? האם
אנחנו בני תמותה עלובים יכולים לחיות בעולם של אהבה? זה מוטמע
בנו עמוק כמו שנאמר הרי האדם רע מנעוריו, ואין אנו יכולים
לעשות דבר בנידון. אז איך זה שעד היום האדם מנסה להגיע לשלוות
נפש?
אז לאן אני בעצם חותרת? האם השנאה יכולה להתקיים בלי אהבה?
אילו יכולנו להשמיט את השנאה בעולם כולו, אילו רק יכולנו לעשות
זאת לרגע היינו מגיעים לאושר הטהור לו אנחנו מאחלים?
ואני טוענת שלא. האדם אינו מעריך את ההזדמנות המופלאה שנתנה לו
לחיות את החיים בכל הדרך בה הוא בוחר. |
