רקפתי יעקובי / מה תשאי עימך הפעם |
רוח אפורה,
הן פוררת שמלתי,
חפרת בעורי,
שמטת בשרי
קרוב לאדמה.
מה תספגי הפעם
אדמה לחה.
את דמי הניגר,
את רקמותיי הנמסות,
את שלד חיי
מתבוסס בדמעות.
מה תשטפו עימכן הפעם,
חוץ מנשמתי,
חוץ מאהבתי,
הנאכלת חיה,
הנשפרת מעצמה
עוד לפני שהרוח מלטפת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|