טלי קייזר / תשרי, 1990 |
צלצול טלפון חוגה מבשר;
סיבי גבי מתו. שמעתי.
סבא גבי מת. בעצם נאמר.
ואמי הדומעת נשאבת
אל תוך הלוע העגול
של שואב האבק
וצונחת על השטיח.
צחוק פעמונים פורץ מגרוני,
מטלטל את דמעותיה בחיוכי חלב.
רוחו ריחפה בחלון,
שריריו התנפחו בתוך האדנית,
שפמו גידל פירות בשלים, גידל וקטף.
ולצידו ישנה גברת עץ הצומחת ומפזרת ענפיה אנה ואנה.
רק שסיביה יחזיקו. רק שלא יתפנה המקום לצידו.
צחנתו הבודדה תניב שנה חדשה וסבתי תשאר לצידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|