אני שונא להתעורר.
כל בוקר כשאני מתעורר זה החלק הכי רע של היום שלי, ומשם זה
רק נהיה יותר גרוע. לפעמים אני נשאר ער ימים שלמים רק בשביל לא
למצוא את עצמי כמו תמיד שואל - איך יכול להיות ששוב התעוררתי.
מחר אני הולך לבנק. אין דבר שאני מתעב יותר מללכת לבנק.

מחר בבנק בחורה בשם אדווה תתחיל איתי. אל תשאלו אותי איך אני
יודע, אני פשוט יודע. היא תשאל אותי אם אני יכול לזרוק את
המסטיק שלה כי אני קרוב יותר לפח. אני אעשה את זה והיא תצחק
ותגיד שאני מגניב שהסכמתי. אני אסכים כי ממש לא יהיה לי אכפת
לגעת במסטיקים לעוסים, במקרה הטוב המסטיק הזה נגוע במחלה חשוכת
מרפא שעוברת במגע ואני אדבק. אז לפחות תהיה לי סיבה לכעוס.

אני לא אדבק במחלה חשוכת מרפא. אני אצא עם האדווה הזו פעם
פעמיים ואז היא תציע שנטוס לבולגריה לסוף שבוע. גם כאן אני
אסכים כי למה לא בעצם. לא יהיו לי תוכניות טובות יותר מלבד
לחרוט עוד כמה קווים על הקירות בשביל לספור כל שעה בודדת של
הקיום המיותר שלי.

כשנחזור מבולגריה יתקשרו אליי מהבנק, איפה שנפגשתי עם אדווה,
ויגידו לי שנכנס לי סכום גדול מאד של כסף לחשבון ורצו לראות מה
בדיוק קרה. אני אעשה כמה טלפונים ואגלה שדוד קנדי שלי, שאני לו
בן משפחה יחיד, נפטר והוריש לי סכום מגוחך של כסף ווילה בקנדה.
אני, כמובן, אתעצבן על הטירחות הטריות של חיי ואלך באדישות
מעוצבנת לאדווה ואספר לה.

אני באמת לא יכול להסביר איך אני יודע את הדברים האלה אבל אני
פשוט יודע. תסמכו עליי.

בכל מקרה אחרי שנה וחצי אני ואדווה נתחתן כי אני, מצדי מה אכפת
לי, מעדיף שתהיה שם מישהי שתדבר שטויות בזמן שאני בוחן מחדש
וללא הפסקה את החיים העלובים וחסרי המשמעות שלי. החתונה שלנו
תהיה בוילה של דודי הנפטר בקנדה ואחר כך נגור שם קצת  עד
שייוולד לנו בן ראשון ונחליט לגדל אותו בארץ ישראל. כי זה חשוב
לאדווה. אני בכלל לא ארצה ילדים. למה להוסיף לעולם המסריח
מזיעה הזה עוד אנשים מסכנים. כל פעם שהיא תלד אני ארגיש כאילו
הדלת של המעלית נפתחת ועוד אנשים מעצבנים נכנסים ואני בסך הכל
מנסה להגיע למטה בשקט.
דלת המעלית תפתח עוד פעמיים בארץ ככה שיהיו לנו שלושה ילדים.

אחרי שנים אני ואדווה נמות באותו יום חבוקים במיטה. הזקנה הבלה
הזו, בטח נמות מחנק בגללה. שלושת הבנים שלנו יערכו לנו הלויה
מפוארת ויקברו אותנו בקבר זוגי. הבכור יגיד עלינו כמה מילים
מרגשות שיביאו לי גאווה רבה, זאת אומרת, היו יכולות להביא לי
גאווה רבה אם הייתי מבין על מה האידיוט מדבר. הוא בטח יעשה כל
כך הרבה סמים שאני לא אבין מילה.
על המצבה יהיה כתוב -
כאן גרים באושר רועי ואדווה, נפשות תאומות. הורים נהדרים
וחברים יקרים.


בכל אופן, לענייננו. אין דבר שאני מתעב יותר מללכת לבנק. יאללה
על הזין שלי, לא הולך היום. אני אשאר בבית היום ואראה טלויזיה,
אקרא ספר, אחרוט קווים על הקיר. הכל רק לא להרדם. איך אני שונא
להתעורר.