|
הרגשה מוזרה
בבוקר ללא חיים..
הכול רטוב לי בעיניים
כנראה שזה עוד מאתמול
שומעת הכול
אבל נמאס לי להקשיב
לא יודעת אבל בנתיים אני כאן
מדממת לראווה
מול עיני אלפים
במובן מסוים
זה טוב לי ונעים...
חיים מצוירים
ללא כל מכחול
אוחזת תקופות שלמות
מפחדת לחזור אחורה
איפה השלמות כשצריך אותה
לאן זה הולך..
אתה גורם לי להיות עייפה
וזה מה שגורם לי לעזוב |
|
|
ובאשר לשאלתך
צרצר, לא, אינני
מעוניינת.
(ושלא יהיה לך
ספק, זה אתה, לא
אני).
בוליביה ב69. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.