למה לי כל זה?
למה לי לגווע מגעגועים אינסוף
כשהוא לי טעם וריח וגוף?!
למה לי כל ההיעלמויות,
ההתעלמויות, הנסיעות.
אלה לא חיי!
אלה לא השאיפות שלי.
אני הולכת לאיבוד דרך עצמי
דרכו.
אני אובדת עד שפניו מופיעות
ולפעמים הן אינן.
ולמה לי כל זה?!
איזה אדם שפוי יעשה לעצמו
את העוול הזה?
מזמן כבר הבנתי ששפויה אני לא.
שהוא לא שלי.
שהוא אהבת חיי.
הנה, הריח שלו עליי
והוא לא פה
והוא רחוק כמעט 24/7.
כמעט נצח ממני עם אישה ובית וילדים
אך עם זאת טוען שהוא שלי. כל הזמן.
והוא משקר.
או לא.
אי אפשר לדעת.
אוף...