מבקשת
כל מה שבתוכה להוציא
אבל אין דבר כזה
מישהו שמקשיב
והפרחים שלה נובלים
והנרות שורפים את החדר
והקירות נעשים שחורים, עמוקים
ואיך כל יום שלא עובר לה
היא מנסה להתעלם
ואיך כל רגע שעובר לה
היא מנסה להעלם
ואיך את השירים שלה
היא מנגנת בלב
ואיך הצעקות שלה
נשמרות חזק בפנים
היא לא בוחרת להתעלם, לרחם, להעלם
כי הדמעות שלה עכשיו
בוכות ויש רק שקט
מבקשת
כל מה שבתוכה להסתיר
מתוך חוסר הקשבה
ואין מישהו שמקשיב
והרצון שלה נותר
ללא רצון וחשק
והפרחים שלה
כבר נעשו שחורים
והנרות שלה בחדר
כבו עם השקט
ואיך כל יום שלא עובר
היא לא כאן!
ואיך את השירים שלה
היא מנגנת בלב
ואיך הצעקות שלה
מבקשות מענה
ואיך שהיא רוצה לשוב אל הפריחה
והיא יודעת שהסוד שלה שמור חזק בפנים
ומתוך חוסר אמונה..
היא מפחדת..
שגם אותו ידעו האנשים |
