אני יודעת שעשיתי הרבה טעויות
וכמה שיש לי הגיון,
אין לי בכלל נסיון.
דיברתי במקום לשתוק,
התאפקתי במקום לצעוק.
אבל לא חשבתי לשנייה,
כאילו ראשי לא פעל.
ועכשיו אני בוכה
עד שאין יותר דמעות,
וכמה שאני אותן מוחה
אחר כך חדשות זולגות.
אין מה לעשות
ככה אני מתמודדת.
אני לא מתחרטת,
אין לי סיבה.
אני לא מצטערת,
על מה שקרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.