צעקות שמהדהדות בראש
שהקב"ה אותנו אף פעם לא יטוש...
ואל מול כל זה
המציאות ריחפה
והיא לא התהפכה
היא פשוט טפחה וטפחה וטפחה
כמה שהאמונה מחזיקה אותנו
מששפיעה עלינו, בונה בנו עוד, עוד מוסיפה,
מטפחת אותנו
ואומנם חרב הבית
שלא בשביל יונת שלום ובפיה עלה של זית
ואומנם כך הדבר
צריך שלא לשכוח מה העיקר
...
עם הפנים מופנות קדימה ולמעלה אל היושב במרומים
כי אנחנו זוכרים ולעד לא שוכחים
ומתוך האמונה הגדולה, ומתוך השבר, החורבן
אנחנו נבנים
ולא נוטשים ולא נוטשים
באהבת ישראל צריך לדבוק
פנים אל פנים
לדבר אל לב האנשים
מתוך אכפתיות אמיתית לאמת את כל הקלישאות
להפוך אותן באמת באמת לאמיתיות
להוציא את האמת הפנימית החבויה בכל אחד
למען ה' אחד ושמו אחד.
# את הדברים הללו אני כותבת מתוך נקודה פנימית שבי... |
