[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלה אפק
/
אתמול

29.7.2005
יום שישי


אתמול...
חלף מהר. נראה שנהנתי. כן היה טוב. הרגשת עבר מתערבבת עם הרגשת
עתיד. שלושתנו כל היום, מתעוררת הרגשת הזדהות, חידוש, שפיכת
רעלים...
שלוש סיגריות נדלקות, שלוש קולות, שלוש זעקות, שלוש שתיקות. כל
אחת לבדה וכל אחת עם השתיים.
הראשונה...
אותה אני תמיד אוהב, גם אם אקנא, גם אם אתחרה, גם אם אשנא...
עדיין אוהב.
השנייה...
היא טובה, מתוסבכת - שזה גם טוב, יודעת לתת מעצמה, לעומת
הראשונה, אבל לא כל כך יודעת לקבל.
חברות... אין כמותן.
מה יכול להיות יותר פקצי, קיטצ'י ויחד עם זאת מתוחכם וטיפה
נאיבי ואגרסיבי, מאשר שלוש בנות עם מראה חיצוני מושך לעין
יושבות ומרכלות?
שלושה לבבות שאוהבים וגם שונאים אחד את השני באותו הזמן.
אתמול...
חלף מהר. נראה שנהנתי. כן היה טוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני השקרן
מכרתים,
אפימנדס, לך
הביתה, מעתיקן.



משורר הזן
מתרעם על פלגייט
ידוע.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/1/06 10:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלה אפק

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה