כבר לא דיברנו יותר מדי זמן. ואני עוד קיוויתי שנהיה ביחד.
חלום מטופש, פנטזיה רומנטית, זיבולי שכל קיטשיים של ילד
מאוהב.
אבל בכל זאת קיוויתי, בכל זאת חלמתי, בכל זאת רציתי.
ואת התקשרת.
וקולך שלך -
               כמו סימפוניית מלאכים.
ואני התעוררתי ישר לחיים.
החיים -
הנתיב המהיר, הפיצה, הריצה, בית ספר, צבא, אוניברסיטה, קריירה,
סרטים, מכונית, מיקרוגל, חוט כביסה ומדיח כלים. ביטוח רפואי,
כובע טמבל קטן, מעיל או שניים ומטרייה מתקפלת, ג'ינס "מהודר",
דירת 4 חדרים וחצי, גבולות ידועים, מילואים כל שנה, נסיעות
לחו"ל בקיץ ומשחקי כדורסל של סוף העונה.

ולא אמרת יותר מדי. ולא דיברנו הרבה.
אבל בשבילי זה לתמיד.
ואמרת:"נדבר". ואמרת:"תתקשר".
ואמרת:"תשמור על קשר, עוד נדבר".
ואני שמח. ואני לא מבין.
אבל אני אסתפק בכל דבר ממך, עד שאני אצליח להבין יותר טוב
מזה.
אוהב אותך, רוצה אותך, צריך אותך - מחכה רק לך.

(נכתב לפני יציאת הסרט טריינספוטינג)