New Stage - Go To Main Page

הילה רון
/
בדרך לראש צלול

כתבתי שירים,
מחקתי את המספר מהנייד,
החבאתי את כל המתנות והמכתבים.
וזה לא עזר.

שפכתי ליטרים של יוד,
חבשתי באלפי תחבושות,
ביקשתי זריקות.
אבל בבית החולים אמרו שזה מקרה אבוד.
כזה שיעבור רק עם הזמן.

אני לא שותה,
לא מעשנת,
(והחרוז המבוקש- גם לא מזדיינת).

התחלתי לרוץ, למרחקים,
וסביבי השמש שוקעת ומלטפת את העננים.
אני נמצאת בתוך ציור של מגריט
וכמו עליסה, נופלת לבור ללא תחתית.
עננים בכחול-אפור ממלאים את השמיים
ואני מחפשת את החתול המחייך, שלא נותר ממנו כלום,
מלבד העיניים.

נעצרתי לרגע, הפסקת נשימה
ואתה, עומד לידי, שורך שרוך,
מחייך ומתמתח.
ואני יודעת... שגם הפעם-
יש סיכוי שתנצח.

כואב לי בכיסופים,
אני לא מצליחה להזיע אותו ממני!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/10/05 13:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה רון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה