יוסף ברנשטין / את ואני |
קוצצים ירקות
של געגועים,
לתוך קלחת מהבילה
מתובלת בצלילי ג'ז
מעיר שטבעה,
זועקת לעזרה
בקולות בעבוע נוגים
שעלו באדים ונמוגו.
רק בבואתה של אם
המחפשת את ילדתה
המליחה בדמעותיה
את זיעת שלהי הקיץ
על העורף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|