יוסף ברנשטין / ענני געגועים |
כיסו את שמי הלילה
שולח מבט מנסר באפלה
למצוא כוכבי עיניה.
אדי שכרון
מפילים עלי תרדמה
סם שכחה מבורך
בגוף יגע.
דמותה נבלעת בתוכי
ואני מביט דרכה
על כוס ריקה
והיא על עצבוני.
מקיץ אל בוקר צעיר
מגרש שדי לילה
זכרונות עייפים מהולים בכהל
באוויר החם נמוגו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|