שעת ליל מאוחרת
החשכה כבר התעייפה,
משתוקקת ליום חדש
המתדבק להחליפה.
באופק, הילת אור מבצבצת,
בהירה וצלולה,
נתזי זוהר מבקיעות מעלה,
כובשות האפלה.
הכול נצבע בשלל גוונים
אדום, כתום וארגמן.
כחזיון קסמים מלא הוד,
מעשה אומן.
אור נגוהות מתפרץ,
קרניים מבהיקות.
מבשרות את זריחת החמה,
את הלילה מדחיקות.
היקום מתבשר,
יום חדש נולד.
כך חולפים הימים,
מעולם ועדי עד.
ספטמבר 2005 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.