|
למה?
למה כשמגרד לי אני מרגיש עצוב?
למה כשאני מסתכל במראה אני מרגיש חסר אונים?
ולמה כששואלים אותך: אתה יודע מה קרה בתאריך הזה אתה בטוח
שמישהו מת?
ולמה...
למה כשמצלמים אותך פתאום אתה מרגיש כאילו מכוונים אליך אקדח?
למה אני שואל כל כך הרבה שאלות על למה?
אני אגיד לכם למה.
כי אין לי חברה.
ומה חיי שווים ללא אף אחד?
ולמה אני כל כך דכאוני?
אני לא יודע, אולי הייתי רגשי בזמן שכתבתי את הטקסט הזה. |
|
|
עשרה קבין של
חשיש מובחר נפלו
לעולם. תשעה
נטלה רותי,
ואיבדה קשר עם
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.