"פרפרים של שמש"
כך רציתי שיתחיל
השיר שלי אליך. ובעצם
מה מפריע לי עכשיו?

פרפרים של שמש מתדפקים
על חלונות הלב
ורטט
עובר את  העלים
ברוח אביבית שנלכדה בלב הסתיו.

לא תאמין, יכולתי פעם
להתרגש מיופי השקיעה עד לדמעות,
(תמיד בניתי את ביתי מספיק גבוה,
כדי לראות הכל. כל כך גבוה
שלא ניתן לגעת, רק לראות.)

איני אומרת שיכולת להחזיר לי
את נעוריי ואת תמימות לבי,
אני אומרת שהחזרת.
זו הסיבה שלא הסכמתי לוותר
גם על השיר הזה. אולי אף פעם
לא מאוחר
להתעורר.