הלכנו על המדרכה,
עם הפנים מופנות לירח,
שהיה מלא וזהר באור לבן,
עם יד מחבקת ופעימה בלב

הזמן הינו קצר,
ידענו זאת ממזמן,
ואין איך להאריכו,
עצרנו במקום

ידיים על הגב,
חיבוק של פרידה,
הזמן נגמר זה עתה,
מסתכלים לתוך העיניים,
רואים את מה שאנו רוצים,
ושנינו ממשיכים הלאה

המכונית נסעה,
עם ניפוף קל של היד,
וצביטה קטנה בלב,
הלכתי על המדרכה

מסתכל לשמיים השחורים,
ורק אור הלבנה איתי,
מחייך קלות ונזכר בשמה,
ועל העצירה במקום

ששמנו ידיים על הגב,
מחובקים לעד,
לנצח יש סוף,
כרגע הנצח הוא שלנו לתמיד,
מבטים שחודרים לנשמה,
שנינו מסתכלים בתמיהה,
למה לכל התחלה יש סוף,
אך שמחים,
שלכל סוף יש התחלה