|
לעיתים
מסתכלים על חתכי העבר
מגלידים אט-אט
על ידיים רגליים ירכיים
מוסתרים היטב תחת חליפות אלגנטיות
תחת מעטה חזות רצינית
ונזכרים
בנעורי סרק שלא יחזרו
לא יישכחו לא יעזבו
את זכרון העצב
הבלתי נדלה
שכרון הכעס
הבלתי גמור
לעיתים
מביטים בסכין היפנית
מוחבאת עמוק במגירה.
מזכירה החלטות של רגע
ילדות של פגע
וברח.
ונזכרים
בארון תרופות מלא
במשככי מציאות ממכרים
שלא יאזלו לעולם
משכיחי אכזבות
מקהי חושים מבורכים
שולטי חיים מקוללים
לעיתים
כשעובר זמן רב
והמציאות
קצת נדחקת,
הרחק מאשליית ההווה.
לרגע,
חושבים -
הכל טוב
ושוכחים.
סוגרים עיניים-
ובוכים. |
|
|
אני דודי, דודי
התותח!
אבל לפעמים אני
לא.
חסה עם פיצול
אישיות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.