קר כמו משב רוח הצפון
בבוקרו של יום חורף.
גלים מתנפצים
על רגלי.
קר הוא בכייה המצלצל,
מחוף נטוש רחוק.
נקודה באופק ,
בין עיני הכלות.
החורף כל כך איחר
אבל נמצא כל כך קרוב אלי.
איך אוכל לסלק?
את כל הפחדים שקבורים בתוכי,
במסע אליך.
אחכה לסימן שיגיע,
אמצא דרך.
אחכה לזמן הנכון,
אמצא את הדרך הביתה.

בבוא היום,
נשיקת הקור
תישק על שפתי.
ואחזור מסוף העולם.
הירח יהיה פנסי,
כוכב הבוקר ינתב את דרכי,
בין גלי הים,
אליך.
אחכה לסימן הנכון,
אמצא דרך.
אחכה לזמן הנכון,
אמצא את הדרך הביתה.

בדרכי,
מי יחמם את נשמתי?
יצנן את תשוקתי.
בבדידות האינסופית.
קולך,
אשמע מרחוק,
קורא בשמי.
שובי אלי.
מעבר לחלומות,
תגיע ספינה,
בה אשוט הביתה אליך.