תומר בן דוד / השמים כבים |
ואור מנצנץ ומהבהב, מסתובב
ועיני כבות אל מול עולם
ובתוך סיר נשרפות מחשבותיי
את ההגיון אשמור בכובע בלוי
את הפתרון אאכיל בטרף עילוי
כי מאיי שם עולה קולה
ומאי כאן אני יורד לתוכי
והעולם מביט בי ודואג
ואני מביט בו וישן
כי מגבוליי פצצות אין קץ
ומפחדיי אפרוס מחשבותיי כחיתוך הנר
מחשבותי כלות הרות ככלות
ובתוך חדר אלין דמעה
כי מתוך דם מהבהב שעל טרף עיניי
ודמי אז יפרוץ אליי עולם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|