זה סיפור עצוב נורא,
על מנורה שכל הזמן היה לה רע.
הייתה נמצאת על הארון,
בחדר שאחרי המסדרון.
הייתה מונחת על צלחת,
עמדה שם בשקט ובנחת.
הייתה מפיצה לכל החדר אור,
שירות ישיר, בלי המתנה או תור.
אוי מנורה, כמה שזה נורא רע רע רע...
את אור היום היא לא תראה,
כי החושך לה יאה.
אנשים הם עם נורא,
לפעמים, עוקצניים יותר מדבורה.
אוי מנורה, כמה שזה נורא רע רע רע...
בצאת הכוכבים, אותה מיד מדליקים,
וכשיעלה עמוד השחר, עליה לא מסתכלים.
אנשים רעים, אנשים מתסכלים,
למה את בעלה כל פעם מחליפים?!
אוי מנורה, כמה שזה נורא רע רע רע...
אך היא עמדה בצרות, והייתה גיבורה.
יום אחד, בעליה החליטו לעבור דירה.
"את כבר זקנה, זה לא לעניין",
אמרו לה וזרקו אותה מחוץ לבניין.
אוי מנורה, כמה שזה נורא רע רע רע... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.