כשאני קורא אל הירח
אני מרגיש פראי
ועצוב
כאילו מקומי איננו כאן
לפעמים
אני חש בזאב הזוחל בתוכי
מטריד את חושי
מסתכל על הנוף
בעיניים בורקות, אדומות
רואה את הכל באור חדש
אור מוזר
טועם את הריח הקל שנישא
משחר לטרף
על פני האדמה הזרה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|