נשימה אחרונה לפני הצלילה
אולי נשאר בחיים לא יודעים
בינתיים את בחדר מטפסת על קירות
את איתי ומה איתי
אני האדם אשר חי כמו נווד
הלב הוא הבית
אני האדם אשר חי כמו נווד הולך ונעלם
מה נשאר ממני מסתכל ורואה שממה גדול
אבל אותי לימדו ששממה אפשר להפריח
בעזרת אהבה ואו סתם רצון.
הלב הוא מה שמניע אותנו לא ההיגיון,
ההיגיון כבר לא נמצא בנו הוא נעלם מזמן
למה אנחנו האנשים מאמינים במה שאנחנו רוצים
ממש עצוב וטיפשי שאנשים הולכים לחפש עצמם
ובעצם נאבדים עוד יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.