איך לפני שהעולם את צורתו מאבד.
איך לפני שלשלטון נמשח אז פחד רועד.
איך לפני שהברור והמובן הופכים לבלבול מביך,
לפני שמחשיך...

איך לפני שמחשיך והבדידות מתבהרת.
איך לפני שהשלווה מעלי מתנערת.
איך לפני שכולם למקומם חוזרים,
לפני שעוצרים...

את באה לבקר,
את תחושותיי לטהר,
אז הכל יפה יותר,
הכל אחר;
השמיים, האוויר,
הים וההר.
תבורכי שקיעה,
יבורך גם המחר.

איך אחרי שהכוחות הותשו מגודש של יום.
איך אחרי שרגשות הוחשו לכל מקום.
איך אחרי שמחשבות ומעשים- זה את זה מעייפים,
אחרי שרודפים.

אך אחרי שרודפים וקצת לפני שעוצרים
יש לפקוח הריסים וראש שואל להרים
ותמימות הבריאה- בעירום לבושה
ללא כל בושה!

את באה לבקר,
את תחושותיי לטהר,
אז הכל יפה יותר,
הכל אחר;
השמיים, האוויר,
הים וההר.
תבורכי שקיעה,
יבורך גם המחר.


נכתב בשעת שקיעה קסומה ממבט על בקעת הירדן