ג'זואלדו מקפל את אשתו הראשונה
מצאה עם מי לשיר
למה אתי צורח למה
אתי תמיד
רבע טון נמוך מדי
כל כך הרבה סכין, לא קל,
נקבים מלוכסנים כל כך הרבה
ואם הוא מתחרט
אצבעותיו סוגרות בעדינות
ופיו על פיה
ומחלל בה
רסיס של מדריגל
מתיאוס פסיון, יוהאנס פסיון -
(אחת אחרי חצות)
ברצף.
כמעט נגעתי, כמעט -
אחת אחרי חצות.
שתי צליבות.
מספיק ללילה אחד.
הוא עוד ישוב
עם ה'אני אמות לי כאן בשקט'
זיקפת צלוב
עומדת לאם הייסורים
הזכות
לרקוד איתו צמוד בארוקית
סבל
עונג
אוניסון כמעט
אנחנו יהודים לא תעבוד עלינו
סטאבאט מאטר
שידענו אמהות פולניות
שמות אותו בכיס הקטן
יושבות עליו באוטובוס
עושות ממנו מרק בצל
לנו לא היה ואתה עכשיו תאכל
הכל או שאבכה
לא קל, כל כך הרבה דמעות. |