בחלקה לא צבאית בין עצי זית עומד משמר כבוד
וילד בלונדיני שאף אחד לא מכיר עומד דום ומחזיק טלית ודגל
מקופלים בזריזות
ושישה קצינים מצדיעים לערמה של פרחים

והכל נורא אבסורדי, ואני כבר לא יכולה לחכות
לחזור לבסיס ולספר לך על גודל הזוועה
שהקבר לא היה גדול מספיק, ואתה הרי כל כך קטן
ואתה תצחק ותגיד שתמיד היית קצת קלוץ

ואחר כך תצטער ותבקש ממני סליחה
ואני אגיד שטויות ואגנוב לך שוב את הכובע
ונפלרטט קצת, כרגיל
ואז תחזור לעבודה, כי ארון אחד לא ישן

ומחרתיים בדרך הביתה אני אבקר במשרד שלך
ויהיה שם מישהו אחר שאף אחד לא מכיר
ולא נפלרטט קצת כרגיל
והוא לא ילבש כובע
כי הכובע אצלי, והפעם לתמיד

וכל לילה אני אדבר עם הירח קצת
ואפריח לו נשיקה
והכובע שלך לא ירד ממני
והארון בסוף התאים
והלוואי שהיית שוכח את הנשק אצלי
ומי יודע מה היה