|
עכשיו אני לא צריכה להסתיר... כולם כבר יודעים.
עכשיו אני לא צריכה להסביר... כולם כבר מבינים.
חשבתי שאני אדם חזק, שאוכל להתמודד עם הכל,
אך הפתעה... טעיתי ובגדול.
חשבתי שאוכל לבדי לעזור לשברים להתאחות,
לא ידעתי שליבי מנופץ לכל כך הרבה חתיכות.
עכשיו אני לא צריכה להסתיר... כי כולם כבר יודעים.
עכשיו אני לא צריכה להסביר... כי כולם כבר מבינים.
מאחורי המראה הקשוח והדמות הרצינית,
מסתתרת נשמה פגועה ושברירית.
ובתוך החומות הגבוהות שמסביב הלב,
יש חלל מלא בהרבה כאב.
עכשיו אני לא מסתירה, עכשיו אני לא מסבירה,
מעכשיו אני רק מחכה...
כי לא משנה מה עוד יקרה לי בחיים,
לאט לאט הרגשות פשוט נעלמים.
ולא משנה מה יהיה,
כלום כבר לא באמת משנה.
אז אני מחכה
לא פוחדת ממנו כבר
ורק מחכה...
25.9.05 |
|
בזמן שבו כותבים
סלוגן אפשר:
לצחצח שיניים,
להבריש את
השיער, לנגב
תת'חת, להסתפר,
לקנות בגדים,
לארוז, לצאת
למסע מסביב
לעולם, לחזור,
לפתח את
הפילמים, לשים
באלבום, לכתוב
על זה ספר
מצליח, להפוך
לאדם עשיר
ומפורסם, לזיין
הרבה, להיות
מאושר, להיכנס
לדכאונות, לקחת
כדורים, ללכת
לפסיכולוגים,
להתאבד, לעלות
לגן-עדן, לצחצח
שיניים...
זה שכותב
סלוגנים ובמקום
זה היה יכול
לצחצח שיניים
וכו' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.