הייתי חוקקת את עצמי על אבן
כדי שיום אחד,
אני אוכל להביט לאחור
ולראות,
שהייתי.
לפעמים אני לא יודעת להתמודד...
קשה לי לחדור פנימה,
אני ישר רוצה החוצה,
ניגודים מייאשים אותי
חולשות מפחידות אותי
אי שלמות מרתיעה אותי.
אז אני נותרת ועומדת
שם, בצד.
לא שאכפת לי מה הם אומרים,
או שאולי בעצם
כן אכפת לי מה הם אומרים?
לא משנה, כי אחרי הכל,
זה לא ממש אכפת לי.
אני הכי חופשייה בעולם
יכולה לעשות הכל.
ללכת לכל מקום, לכבוש כל פיסגה,
לעשות כל דבר שמתחשק.
אני הכי חופשייה בעולם
אבל לא מצליחה לצאת.
הצילו
אני לא חושבת שיש קשר בין הבתים, אבל אני לא בטוחה. בכל מקרה,
הם יצאו ממני ביחד אז השארתי אותם כך |
