|
לפעמים חוזר אלי זיכרון
של ילד, מטפס על עץ גבוה
ומנסה להגיע למעלה בפעם המיליון
אני זוכר,
איך תכננו על בתי עץ חמודים
על מבצרים, כדי להתגונן מהאויבים והמפלצות
שידענו ששכנו בחושך, לנגוס בכפות רגלינו מעבר למיטה
-כשראינו איך השמיים עומדים במקום, כל פעם שהרוח פסקה,
ואיך הבניינים מתמוטטים מתחת לעננים שזזו עם הרוח
וניצוץ אחרון של בוקר הבריק שיער מבולגן לפני שנת הצוהריים
כשדמויות אימהיות נאספות מכל עבר לאחל לילה טוב |
|
|
זה לא שאני נגדם
פשוט אין לי שום
עניין, שום נושא
שיחה, שום תחום
עניין, ובעיקר
שום דבר בעדם
וזה שהם הולכים
בבגדים צבעוניים
שמים ג'ל
ודופקים אחד את
השני בתחת, זה
לא קשור ולא
מעניין אותי
ברור...
רגע, הרצל מגיע,
נדבר מחר.
בני סלע, אסיר
באשפוז,
בקטע מתוך הצ'אט
האחרון שלו בכלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.