נשענת רכונה על משעולי נוסטלגיה
רקומים בנוצות של רגש.
מביטה בעינייך,
עושה את דרכי לדעת את נפשך,
לדבוק בנשמתך.

משננת את תווי פנייך,
לחלום אותך בלילותי.
שואפת את ניחוח גופך,
לנשום אותך כשתתרחקי.

צופה בגאיות ליבך
המתכווצים לאות חיים,
מונה כל פעימה שמתדפקת.

גומעת את דמותך לרוויה,
מוצאת את שלוותי בין שפתייך,
מניחה את רוחי בנפשך
שכורכת אותי באישוניי הטוב הנסוכים בך.

נוגעת לא נוגעת בצינורות הרגש
המשתקפים מחזיונך המתעתע בי.
רגשה שמרעידה את תוכי,
מועידה אותי לפורענות של התפקעות בלתי צפויה.

חוסר יצייבות,
רטט של רגש,
עצב היסטורי,
זיכרון אישי,
מהוויתך המלטפת עם טעם אלוהי,
קוראת הדרור לדמעותיי.