הלכתי לאיבוד בעולם הזה,
ואין לי דרך לחזור
שקעתי שעולם שצבוע שחור
וכבר מזמן רגשותיי מתו
ורק ליבי ממשיך לפעום
לא מצליחה לצאת מתחתית התהום...

הלכתי לאיבוד בעולם הזה
ונשארתי לגמרי לבד
אף אחד לא שם לב שנעלמתי
אין מי שיחבק,
שיחזיק לי את היד
כי כולם כבר פרשו כנפיים
ועפו למקומות רחוקים
אז למה רק אותי אתה משאיר פה
למה, אלוהים?

הלכתי לאיבוד בעולם הזה
והלכה לאיבוד התקווה
ואין מי שיאהב אותי
ואין בי אהבה
אני כמו בובת חוטים
שמונעת ע"י אלוהים
שהיא לא אמיתית
ואין בה רוח חיים...

הלכתי לאיבוד בעולם הזה
אני כמו רוח רפאים
רואה ואינה ניראת
האנשים לכיווני אינם מביטים
אז מה המטרה שלי?
ולמה אני עוד מתקיימת?
במילא נשמתי לאט לאט מתפוררת
והעצבות אותי שוברת,
והכאב את גופי מפלח
נישבר לי ונימאס
ולא נותר בי עוד כח...

הלכתי לאיבוד בעולם הזה
ועכשיו מביטה בכוכבים
מחפשת קרן אור
סיבה להמשיך במסע החיים
לא רוצה להביט אל העבר
ולא רוצה שום עתיד
רוצה לגמור עם ההווה אחת ולתמיד.

הלכתי לאיבוד בעולם הזה
ומחכה לראות מלאכים
ולחוש את שפתיי חתומות חיוכים,
להגיע סוף סוף לגן
אי שם בעדן
לנסות לתקן את עצמי,
להיות מאושרת...

הלכתי לאיבוד בעולם הזה
והחלטתי לתקוע לעצמי סכין בלב
ועכשיו מלמעלה מסתכלת
איך העולם גם בלעדיי
ממשיך להסתובב...