את הולכת במישור שונה,
כמו קווים מקבילים שלא יפגשו,
נושמת לא נושמת,
נוגעת לא נוגעת,
אוהבת לא אוהבת.
אוהבת - ואני לא נאהב.

את נמוגה באויר.
כמו זיכרון של חלום מתוק.
שולחת חיבוק,
שולחת נשיקה,
שולחת אהבה.
שולחת - ואני לא מקבל.

את משנה צבעים.
כמו זיקית מדהימה, מקסימה.
מעיניים ירוקות לחומות,
מחומות לירוקות,
מירוקות לחומות.
משתנה - אבל לא משנה כלום.

את מסתחררת סביבי.
מסתובבת במעגלים.
משתכרת ומשקרת.
כמעט נופלת וממשיכה להסתובב,
מסתחררת כמו ציפור בנפילה קטלנית,
מתרסקת.
ישר לידיים של מישהו אחר.