ג. א. טלי / דבקות |
מתכווצים ל"נייר של עשב"
לחינם.
כפרות מתכווצות אל חלונות של רוח
כתובות ואינן נקראות
נימים של כינור אינם שונים מקרקעות שנעות
ממטלטלים, שאינם נעים
או ששומעים ניגון
או שכופרים בו
אנו נושאים או עוזבים באחת
דעתו של השני.
סדר קדושה והליכת השמועה כאחד הם
זה, סולמו של זה.
בשורת האצבעות כפויה מטה
סותרת, כקוץ שאינו מוציא דם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|