הוא דיבר איתה שעות,
הוא לא ידע מה לעשות,
ליבו אמר נו...
אבל הוא לא ידע מאום,
זה עמד לו על קצה לשונו,
אבל הוא התבייש עד מאוד,
להגיד את המילה שיכלה לשנות את הכל.

הוא רצה מאוד להגיד את זה,
אבל זה לא התאפשר,
כי ליבו עמד בו...
והוא התבייש ועד מהרה, התאכזב.

לבסוף זאת היא שפנתה אליו,
ולאחר שדיברה עימו שעות,
וגמלה בליבה.
איתו היא רוצה להעביר את זמנה,
אז פנתה ואמרה לו...
תתקשר אלי מחר בחמש
לא תתאכזב.

וחיוך שפתר הכל ונשיקה על לחיו,
שפתרה את פחדו שהיה על ליבו,
וזאת לאחר שהם דיברו רבות...
נפתר הכל למחרת בשעה זאת שצויינה בשעון.

האהבה פרחה,
וליבו נגמל,
וביישנותו כבר לא נמצאה,
כי את אהובת ליבו נמצאה
וגמלה היא אותו מאבדון,
כך זה קרה כאשר הם דיברו שעות,
בשעה חמש שצויינה בשעון.