[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לאמי, על שגרמת לי להתאהב בשירה




...היתי רוצה לחיות איתך
בעיירה קטנה,
עם דמדומים נצחיים
ופעמונים נצחיים.
ובמלון כפרי קטן -
צליל דק
של שעון עתיק - כמו טיפות של זמן.
ולפעמים, בערבים, מאחת המרפסות -
חלילית,
והחלילן בחלון.
וטוליפים גדולים בחלונות.
ואולי אפילו לא היית מאוהב בי...

         



באמצע החדר - אח ענקית משובצת,
בכל משבצת - תמונה:
ורד - לב - ספינה
ובחלון היחיד בחדר -
שלג, שלג, שלג.

היית שוכב - כפי שאני אוהבת אותך: עצל
אדיש, חסר דאגה.
ולעיתים צליל חד סדוק
של גפרור.
סיגריה דולקת ונכבית,
וארוכות- ארוכות רועד על הקצה
עמוד אפור קצר - אפר.
ואתה עצל מדי לנערו -
וכל הסיגריה עפה לאש.





תרגום השיר של מרינה צביטייבה מרוסית,
שנכתב ב-10 לדצמבר 1916 .

מרינה צביטייבה 1892- 1941 .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גירושין הם כמו
דלי של פופקורן:
יש תחושה שהסוף
מתקרב אך
שכיגיע, אף פעם
לא נהיה מוכנים

(התזונאי)


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/10/05 12:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלה ברונשטיין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה