23.9.05
ללכת אליה
לשכב איתה
לא לאהוב את זה
ולצאת ממנה.
זורם החוצה על האופניים
"אהבתי את מה שקרה עכשיו? לא. זה הועיל לי במשהו? לא. אני רוצה
עוד חוויות כאלו כרגע? לא."
כל התאווה הזו שפורצת מכולנו יכולה להיות כל כך קסומה, אך
לפעמים, גם כשהיא פורצת במלוא הדרה, היא יכולה לצאת חסרת כל,
רק שואבת אנרגיה וכוח להמשך החיים.
הרצון להתעופף אל מקום זר ומנוכר מלא בשממה טהורה אופף אותי
כאילו ישבתי בגביע גלידה אמריקאית והזילו עלי שוקו וניל.
הרצון להיות במקום שכזה ולהניח בצד כל תאווה אפשרית, רק לחוש
ולחוות טוב לב וטוב אדמה.
נוסע באופניים וחולם בהקיץ על ריחות פרחוניים וסקה!
אני באוויר, ממש מרחף, האופניים בעולם אחר, רואה את הרחוב
מלמעלה נשאב אל האינסוף
ואני גם נשאב לתוך עולם של זכוכית
התעוררתי
מתברר שנתקעתי ברכב נוסע עם האופניים, עפתי גבוה באוויר ונפלתי
עם ראשי על שמשה של רכב אחר.
אוכל להמשיך לספר
אך החיים יפים גם ככה. |