אחינועם.
שבי בתוך מעגל האש,
חכי לי שאשוב
מתוך גיהינום היצירה
אירזי את כל הענפים המסתעפים
עמוק בתוך היקף הנשימה
בתוך טיפה אחת של גאווה מיותרת.

"אהבה זה לא רק סקס" את אומרת,
אחינועם,
אך בלילות אני לוחש את שמך
ואת מרסקת את שריוני
קורעת את בגדיי
עוטפת את חרבי בתלתלים.

אני בוגד,
סלחי לי אחינועם,
מעולם לא ראיתי את פניה,
אך בעוד את ממתינה מאחורי חלון גשום
היא כבר חולצת בפני את דעתי.
רבות היא משנה את צבע שערה
והוא תמיד גולש ללטף את עיני העצומות בכאב.

כה שונות אתן,
אחינועם,
אך היא תמיד מתייפחת בקולך,
כמו גדר שנפרצה ביבבה...
והשנים חונקות אותי.
אני רוצה לחבק אותך,
מוצא מולי רק את סרטוטיו הסולידיים של דמיוני.

שנים ארוכות של זכרון קר
לראות ולשמוע דרכך
חש את הקימוריות שבלחכות לך,
לצרוח את שמך,
להאמין שאת שומעת,
אחינועם,
וסולחת לשנינו.