לירון קניאל / עץ הזית |
לובן העלים המתנקזים
לשביל אחד.
רגע דל.
בית בפאת-חורש קל.
ורוח השנים העוברת
שארי זכרונות נתזים מפי הממטרה -
אך הוריק הדשא
וכבר פורחות אהבות
עם הקיץ הבא.
ועץ זית אחד.
נטע זר ובודד
חולם על רגבי השומרון הרחוקים
רק אחד
סמוי מכל תפארת
פשוט כאדם
עץ אחד.
איש עייף ומזוקן.
זמן שאול על פני הדרך
רגע
דל
אחד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|