|
ומחר אני אקום בבוקר.
ומחר אני אתנקם.
אני אחזיר לך! אני אלחם!
אני אזרוק אותך מתוך מכונית.
אבל אני לא יכולה, אני לא מסוגלת.
למרות הכל אני עדיין אחרת.
למרות שהעברת אותי שמונה עשר מדורי גהינום.
גם מחר וגם היום. אני לא מסגולת.
אני לא יכולה.
למרות הכל באיזשהו מקום אני בעדך.
למרות שאתה מבולבל ולפעמים עצבני.
הכל עובר מעליך, מחליק, אתה שמנוני.
הייתי רוצה להחזיר לך הכל.
כבר חמש וחצי שנים רובץ עלי העול.
אבל אני לא יכולה, אני לא מסוגלת.
למרות הכל אני עדיין אחרת.
למרות שהעברת אותי שמונה עשר מדורי גהינום.
גם מחר וגם היום. אני לא מסוגלת.
אני לא יכולה.
למרות הכל באיזשהו מקום אני בעדך. |
|
להיקרע מצחוק
מסלוגן של עצמך
בגלל ששכחת
שכתבת אותו זה
הדבר הכי עלוב
בעולם, בכלל,
להיקרע מצחוק
מסלוגן זה
עלוב.
צרצר, ממש, ממש
עלוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.