|
שוב כאב ויאוש
ואין כבר כואב.
שוב דמעה שתקועה בעין
ואין כבר כאב.
לא משנה אם זה יקרה היום או מחר
זה לא חשוב מתי תגיע ההפסקה
עכשיו כבר הפעמון מצלצל בדלת
זה הזמן שלי ללכת.
ויש יאוש ודיכאון
והתיסכול רק גובר.
ויש פרצוף שלא מצליח לזייף
והדיכאון מתפרץ.
לא משנה אם זה יקרה היום או מחר
זה לא חשוב מתי תגיע ההפסקה
עכשיו כבר הפעמון מצלצל בדלת
זה הזמן שלי ללכת.
אני ניסיתי לצאת מזה
אני ניסיתי לעצור את זה
ושוב דבר לא נגמר
התיסכול על הסף
שום דבר כבר לא מצליח אפילו להיות טיפה מזוייף. |
|
|
האמת היא
שבאיזור ה"טי"
יש הכי הרבה
שחורים,והחצ'קון
הזה הוא לא צמח
לך סתם,יכול
להיות שזה בגלל
עודף בלוטות חלב
אך יכול להיות
גם שזהו חלק
מתהליך הפרשת
הזיעה המתבצע
בגופך ברגעים
אלו ממש והגיוני
שזה נובע מהפוני
שגידלת לך שם
שמואל,
חוקר מצח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.