לקחתי את מעט הצמח שעוד נשאר,כל כך מעט חשבתי לעצמי בצער,בקושי
מספיק לעבור יום רגוע,ואם יהיה יום רע אני בטוח לא אעבור
אותו.
-כל המחשבות האלו התרוצצו לי בראש כשאני מגלגל את העשב בתוך
הנייר,סגרתי את הקצה ושמתי פילטר,עשר דקות אחר כך הייתי שוב
מאושר.
מאושר,זו מילה חזקה מידי עבורי-ככה החלטתי,היא מילה כבדה מאוד
לאדם שאושר זה דבר שקצת קשה לו לתפוס,אני יודע מה זה נעים,נעים
אני יודע ,גם נחמד אני יודע ואולי גם כיף-לפעמים,אבל אושר?,כזה
אמיתי? אני לא חושב.
הכי קרוב שהרגשתי לזה היה כשגיליתי שיש אנשים שעוד מעונינים
להסתובב איתי למרות האופי הדפוק שלי,ואני חושב שכשגיליתי שנשאר
לי עוד קצת צמח,זו היתה ההרגשה הכי קרובה לאושר.
אני אוהב את העולם,באמת שאני אוהב,אחלה מקום בסך הכל,יש שמש
-אז זה כבר טוב,ובלילה יש ירח-כמה שאני אוהב את הירח,לא ,לא
אוהב-גם זו מילה חזקה מידי-אני חושב שהירח נחמד,נעים לי להסתכל
עליו בלילה,ולפעמים אני אוהב לדמיין שיש שם איזה מישהו שמסתכל
עלי בחזרה אולי הוא גם חושב שאני נחמד ,אולי הוא יודע מה זה
אושר,ואולי -רק אולי,הוא יוכל ללמד אותי מה זה אושר יום אחד.
הלילה מפחיד אותי בדרך כלל,כי אני מרגיש שהוא קרוב אלי יותר
מידי,מעולם לא נתתי לאף אחד להתקרב אלי,והוא ,הוא הכי דומה
לי,שחור וקודר -ושותק מאוד,הוא אני יפה יותר,מוצלח יותר,כמו
התאום שאוהבים נורא לשנוא.
בשעה שהתחילה השקיעה הייתי רץ למקומות מלאים באור,אבל לרוב הם
היו גם מלאים באנשים,שנאתי אנשים.
ואז ,אחרי שכבר הוא היה מכסה את הכל ,הייתי יוצא החוצה
בזהירות,מפוחד מעט,ונותן לו לעטוף את כולי, לכסות אותי,לפעמים
,חשבתי שאולי הוא מחבב אותי,ונעים לו להיות איתי,אולי הוא
אפילו בא רק בשבילי-לארח לי לחברה,ואז אני מגיע הביתה לאחר
שוטטות של כמה שעות,מגלגל את מה שנשאר מהצמח שלי,מעשן-ונחמד
לי,נחמד לי מאוד,אני חושב שאני אפילו מאושר.