למה שלא ישתין בגינה וזהו? לסמן...
החבר יקח אותי בכסא גלגלים לבית חולים.
המורה יקח אותי ליועצת של בית-הספר.
ואח שלי למוסד לחולי-נפש.
הפחדים שלי.
מתי הם הצליחו להשתלט עלי?
בטח לא כשהייתי איתך.
אידיליה.
לא יתכן שיש אדם שצודק כמעט בכל דבר.
יש דברים שאני לא רוצה שיגע לי, בתפיסה שלי, מה?
אני מתקבעת כמו המבוגרים, או מנסה להגן על שמורה שבטעות עוד לא
גילו אותה כמוגנת?
זוכרת... גיל 7-8, טיולים משפחתיים, מסעדות ארבע נפשות, ארבע
פיות וארבע פנים, לפעמים גם פיקניקים עם חברים.
תחושת חובה שמלווה.
היית חולה בדלקת ריאות, אמא נסעה עם דניאל לטיול בר-מצווה
(מצדה), ואני נשארתי עם החבר שלך - אבי, לשמור עליך, איזה
מצחיק זה לשמור עליך, אתה הרי כזה חזק  ואת החולשות שלך אני
מכירה ולא מגלה כי אני רגישה, ככה אתה תמיד אומר, שאמא ודניאל
לא רגישים כמונו.
הם שייכים לסוג אחר של אנשים, לא ממש רוחניים.אז הלכתי איתו ה-
worrier שלי - אביר הלילה שלי, עם השם הכל-כך גרמני שלו.
אמא אומרת שאתה היפוכונדר וגם אתה מודה, לא בשמחה, שזה נכון.
כמה אנושי אתה.
והיא שרה: יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם.
.