עודד אמברי / שקיעה הדדית |
כחולה כמו הים ואדומה כמו השמש
אני שומר רסיסים בקופסא קטנה
ואולי לא תראי אותי בהתחלה
בתוך המים הקפואים אבל
עינייך יקרנו
באור של שינה עמוקה
וימלאו את האוויר בחום
ואז אשקע בתוכך
ותשקעי בתוכי
כמו שתמיד שוקעים אנחנו
בתוך עצמנו
ואגיד לך - קחי
נסי להבין את
המתנה המוזרה שבידייך
נשקי אותי על העיניים
ואולי אני אראה
שאני יכול ליצור משהו
יפה ממני.
(22/09/05)
היום הראשון של הסתיו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|