אדוארד לוין / בטהובן |
בטהובן מנגן לי, עמוק בנשמה
כל חיי עזובים, לא נשארה עוד שמחה
כל העולם חרב מסביבי, אבל זה ממש לא נורא
יושב לי אי שם, בין הצללים
אור הירח מסתנן לו לפעמים
מראה הוא תקווה, תקווה נמוגה
החיים קורסים, אבל זה ממש לא נורא
יושב לי אי שם, עמוק בנפשי
מחפש את האור שיאיר אותי
שיתן לי מאור, שיתן לי שמחה
נשמתי כבר שבורה, אבל זה ממש לא נורא
יושב אני אי שם בפינה רחוקה
בטהובן מנגן לי סונטה שקטה
הנה כבר הסוף ואין התחלה
חיי נעלמו, אבל זה ממש לא נורא...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|