זהב ויהלומים
גם ארמונות שלמים
כל הטוב בעיניך
אביא עד אלייך
אף היריח ממרום
אביא לך הלום
אך כל יקרות תבל
וכל מה שברא האל
לא ירפאו את זה הפצע
אשר את ליבי לפתע
פער ללא רחם
והשיראני מיותם
כי תנו לי רגע, רק היום
להישאר לי בחלום
בוא את עודך שלי
מה מר שאין זה אמיתי
והיום שלו ייחלתי
אם לא אותו קיבלתי
אז אנא רק על תאירוני
מהחלום שבו נתנו לי
את כל הטוב שבחיי
שזו רק את ודי.
אינני רוצה לחשוב
מה יקרה כשתיקחי איתך הטוב
כי מה טובים חייו של רומיאו
אם הם ריקים מיוליה שלו?
והניצן מפריח פרח
הולכת שמש בא ירח
ורק אני בדד אשב
בגורל אכזר ולב כואב
כבר לא אשמח לאור היום
אשכב אשקע לי בחלום
בו את עודך שלי
והתקווה עוד בידי
ואם ביום אחד
תראו בשוק נווד
המשוטט ברחבי העולם
תמיד לבד רחוק מכולם
הוא מחפש אותה
ואם תשאלוהו מי אתה?
הוא יענה בקול רועד:
נווד קטן ובודד
שמחפש אבדתו
בכל תבל רק על פרדתו
אוצר יקר אשר אבד
ולא יחזור אליו לעד
כי אותו נווד אני הוא
ואוצרו שלו שלי הוא
וגם אני אותו איבדתי
וברחבי תבל חיפשתי
ולא ראיתי מימי
אחת כמוה, בחיי |