לא כיף להיות חציל... תחשבו על זה! אנחנו לא בדיוק הירק הכי
פופולרי, יש לנו צבע סגול שחור מוזר כזה, ויש לנו טעם
מר-חריף...
לפעמים אני מוצאת את עצמי מסתכלת על ירקות אחרים על המדף שלידי
בסופר, ופשוט נכנסת לדיכאון...
כל פלפל זוטר שמגיע למדף שלנו, תוך יומיים מקסימום, מוצא לעצמו
בית חם ואוהב! ואני? אני כבר יושבת פה יותר משבועיים ומחכה
לסוף המר הקרב ובא שלי... "מחסן הירקות הרקובים"!
כל אחד שעובר פה בכלל לא מסתכל לכיוון שלי, וכבר עובר במהרה
לירק הבא. אוף, למה לא נולדתי מלפפון או אפילו סתם תפוח אדמה?
האמת היא שאני נצר לשושלת חצילים ארוכה... כל המשפחה שלי זכתה
להגשים את הייעוד שלה ונאספה באהבה על ידי אוהבי חצילים, ורק
אני היחידה שעוד לא נבחרה... ממש האכזבה של המשפחה!!
אתמול עבר פה קונה אחד, שכל שבוע בוחר לו חציל אחד, את החציל
הכי מושלם מכל הסלסלה! ובתור חצילה בת שבועיים, כבר אין לי שום
סיכוי להיבחר...
חציל זקן אחד, שיושב על המדף כבר שלושה שבועות, סיפר לי
שפעם הכל היה שונה... "כשאני הייתי צעיר" ככה הוא סיפר, "הארץ
הייתה מלאה באנשים אוהבי חצילים, ולא עבר יום בלי שלפחות עשרה
חצילים היו זוכים למשפחה... היום התרבות השתנתה, וילדים גדלים
במחשבה שחצילים זהו ירק מגעיל"...
מה שהוא אמר גרם לי לחשוב... כל הלילה לא ישנתי בגלל זה... "זה
לא חייב להיות ככה". חשבתי לעצמי... כל הזמן הזה שבזבזתי בשנאת
היותי חצילה, ובקנאה בירקות אחרים, יכולתי להשקיע בקידום מעמד
החציל בישראל!
הנה אני, יושבת כאן ובוכה על הסוף שלי, חושבת על כמה נורא זה
להיות חצילה, ובעצם, בתור חצילה מתבגרת, אני יכולה לעשות
שינוי!
אני קוראת לכם אוהבי החצילים למיניהם, לעזור לי ולדור החצילים
הבא, להרחיב את קהל אוהבי החצילים, ולקדם את מעמד החצילים
בישראל!! כי ביחד - אנחנו יכולים לעשות שינוי! |