שוב אשב ואכתוב עליך,
שוב אכניס את השירים למגירה.
שוב לשנייה לא אפסיק לחשוב עליך,
כשאני צריכה, בעצם, להתרכז בשגרה.

שוב אחשוב: "אולי היום?"
אולי סוף סוף שוב נדבר,
אך שוב אתאכזב במקום,
ואחשוב שאולי כבר עדיף לוותר.

שלי לא תהיה לעולם,
שוב דמעה תדגדג את אפי.
אולי גם לא היית שלי אף פעם,
זה הכל היה סתם במוחי.

שוב אבהה בתמונתך,
ואדמיין שאני לצידך.
שוב אדע שאני רוצה רק אותך,
ואזכר איך זה להיות בזרועותיך,
אך שוב אזכר שזה רק שיר למגירה.