זו היתה הסיגריה השמינית שעישנתי מתחילת היום,למרות שמתחילתו
עברו רק שעתיים,ולמרות שהשעה היתה כבר שתיים בצהריים.
קמתי תשוש כתמיד ישר לשעות הצהריים החמות,הרמתי לה טלפון
ואמרתי לה שאני בא,למרות שכבר לא הייתי צריך להודיע,הרי זה
נהפך למעין שגרה בשנים האחרונות.
היא יודעת שאני בא,ובכל זאת מעדיפה להעמיד פנים שזו הפתעה.
דפקתי בדלת ,והיא פתחה לי עם מבט מופתע על פניה-"מתוק,איזו
הפתעה!"-אמרה וקפצה עלי.היא לבשה פי'גמה,כזאת כמו של ילדים
קטנים עם דובונים קטנים עליה.
היא אמרה לי להרגיש כמו בבית-תמיד הרגשתי כך.
מזגתי לעצמי קפה קר,והדלקתי את התשיעית שלי.
היא חזרה מאופרת בקפידה ולבושה בבגדים הכי יפים שלה והכי
שחורים.
הולכים לאנשהו?-שאלתי קצת המום משינוי השיגרה שלנו.
"כן,הולכים,זו הפתעה"-אמרה עם חיוך ענקי מרוח על פניה.
נגרתי אחריה כעיוור,היא נהגה,ושמה-שלא כהרגלה איזו תחנה ששידרה
חדשות ודיונים.
אני חושב שנסענו לפחות שלוש שעות,שלוש שעות של שתיקה מפוחדת
מצידי,ושתיקה מכוונת מצידה.
ואז הגענו-
הגענו לבית קברות!
הרגשתי את הצרבת עולה לי בכל הצינורות האפשריים
"ל...ל..ללמה אנחנו פה?"גימגמתי אליה בטיפשות.
והיא ,עדיין עם החיוך הענקי שלה והשתיקה המכונת -לא אמרה דבר.
הובילה אותי בסיחרור דרך אלפי קברים קודרים ושותקים,עד שהגענו
לאחד מהקברים,לא היה בו שום דבר מיוחד,אפור,שיש,שותק.
באותיות שחורות היה חרוט עליו משהו אך היא לא נתנה לי לקרוא.
מרוב עצבים הדלקתי את העשירית,הקופסא הלכה והתמעטה,"מה את רוצה
ממני"-שאלתי ,קצת בכעס,קצת בסקרנות.
היא רכנה אל הקבר,ואני חושב שהסטתי את הראש לשניה ושהחזרתי
אותו ראיתי שהמצבה מורמת,ולמטה היה בור שבקצהו שכב לו בשקט
ארון קבורה.
היא משכה אותי פנימה במהירות ,ופתחה את הארון שהיה שם-
הייתי היסטרי,צרחתי לה שתפסיק,מה לעזאזל היא עושה????
הארון נפתח כתשובה,ולא היה שם דבר,הפסקתי לצרוח באחת,ומבט הפחד
בעיני התחלף לחוסר אונים -כאשר היא קירבה אלי את ראשה,
יכולתי לראות את הניבים שלה גדלים,
חשתי כאב חד מתפשט בכל גופי,ראיתי את עצמי מתמוטט ,ושמעתי את
צחוקה שכה אהבתי-הבחורה השגרתית שלי.
חפיסת הסיגריות נפלה מידי כאשר נפלתי אני.
היא הרימה אותה ,עלתה מהקבר,ושמעתי אותה ממלמלת לעצמה שאף פעם
לא אהבה שעישנתי ושסיגריות מזיקות לבריאות...,שמה את עשרת
הסיגריות שנשארו בכיס מעילה השחור,הארוך,וסגרה עלי את המצבה.
עכשיו אני כבר לא צריך לקום בבוקר,ומידי פעם היא באה לבדוק מה
שלומי,והיא כבר לא מופתעת לראות אותי,היא סיפרה לי שהיא תביא
גם אחרים,ואני מקווה שיש להם סיגריות,כבר אלפי שנים לא עישנתי
אחת.